נכון, לא טעיתם בשם המאמר. האם אפשרי שאחד הצדדים להסכם ממון, אחד הצדדים לזוגיות המתהווה, יעשוק את הצד השני, עוד לפני שהזוגיות יצאה לדרכה?
אם אתם משוכנעים ש "אין מצב", לאמור, שלא יעלה על הדעת, שבני זוג אוהבים, שמתכננים להקים את התא המשפחתי, שאחד מהם יעשוק את האחר, אני מציע לכם להתעשת.
על מה מדובר?
כדי שיתקיימו יסודות עילת העושק ( כלומר שצד המרגיש עצמו שנעשק, יוכל להצליח לבטל את ההסכם שנחתם ), העשוק צריך להיות באחד או יותר מהמצבים המתוארים בחוק החוזים, בסעיף 18 לחוק, והם: מצוקה, חולשה שכלית, חולשה גופנית, וחוסר ניסיון. ברור שלא כל פגיעה כזו מהווה "עושק". הדבר תלוי בעוצמת האירועים. כלומר, המצוקה, החולשה או חוסר הניסיון צריכים להיות חמורים או קיצוניים כדי שיתקיים יסוד של עילת העושק.
לא כל הפרעה בשיפוט ובשיקול הדעת, קלה, כזו שהאדם הסביר לא היה מושפע ממנה, תהווה עילה לביטול החוזה.
מצוקה היא מצב של לחץ קשה, שאליו נקלע אחד מבני הזוג הבא לחתום על מסמך מסוג של הסכם ממון למשל, בן הזוג, החושש שאם לא יחתום על הסכם הממון, אזי בת הזוג תחשוף את עברו הפלילי, עבירה שביצע בעבר, בפני המשטרה. אין המדובר במונח מצוקה, על מצב של עוני ומחסור, או אמצעים כלכליים נמוכים. מצבים כאלו, גורמים אולי אי נוחות, זמנית או מתמשכת, ואולם, אין הכוונה למצוקה מהסוג הזה.
גם אין המדובר במצוקה הנגרמת למשל לאחד מבני הזוג, שזה עתה פרש לגימלאות, ואין הוא מוצא את עצמו.
המדובר באיזה שהוא שינוי קיצוני, תפנית, המביאים ללחץ חמור, לחץ שיכול להיות כספי או נפשי, מנטלי, לחץ כזה, ששופט יוכל להתרשם שהלחץ הזה שלל את רצונו החופשי, ומכאן את גמירות דעתו, להתקשר בהסכם הממון.
המצוקה אינה קושי או איזה שהוא מצב ירוד. מצבים כאלו באים והולכים, ואנחנו שומרים על התנהלות נורמטיבית וצלולה גם במצבים קשים כאלו. עדיין אנחנו ערניים ובעלי כושר בחירה, האם להתקשר בהסכם הממון, כן או לא.
אני מבקש לשאול במאמר זה את הקוראים, מבלי לנקוט עמדה ולהכריע בעצמי, לגבי הדוגמא הבאה:
נניח שאתם בני זוג העומדים להינשא. צעירים. מבית דתי או מסורתי. למרות שאתם מבית דתי או מסורתי, "יצאתם ביחד", טיילתם בחו"ל. לנתם ביחד ( נאמר, בניגוד לרצון ההורים ). קבעתם מועד לחתונה. הזמנתם אולם ואף הזמנתם אורחים לחתונה. הזמנתם את הרב.
כעת, שלושה שבועות לפני המועד לחתונה, פונה אליך בן הזוג שלך, ודורש ממך לחתום על הסכם ממון, שבו נאמר בין השאר, כי הדירה שקיבלת אותה במתנה מסבתך, תהפוך להיות עם נישואיכם בבעלות משותפת של שניכם. עוד מוסיף בן זוגך ואומר, שאם תסרבי, הוא לא יהיה מעוניין להינשא, ויבטל את כל מה שכבר נקבע. אין ספק שאת במצוקה, מצוקה קשה. אבל לאחר שנישאתם, והנה מגיע יום שאתם מחליטים להיפרד, האם תוכלי לטעון כי התקשרת בהסכם הממון הזה, רק עקב המצוקה שנקלעת אליה?
התשובה אינה חד משמעית, ותלויה בנסיבות האירוע, ומידת חומרתן.
